הכרעת דין בתיק ק"פ 39919-03-10

ענייננו בקובלנה פרטית אשר הגישה נטליה פניושקין נגד אמנון פינקלשטיין.

שני הצדדים - הקובלת והנאשם היו מיוצגים לאורך כל ההליך.

העבירה אשר ייחסה הקובלת לנאשם היא תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

לדבריה של הקובלת היא הגיעה יחד עם חמותה לדוכן מפעל הפיס אותו מפעיל הנאשם בקניון סירקין בפתח תקוה וזאת על מנת לטעון כרטיס טוקמן.

לצורך כך מסרה הקובלת לנאשם סכום של 110 ש"ח. לאחר שהנאשם ביצע מספר פעולות הוא הבהיר כי לא יוכל למלא את בקשתן והחזיר לה סכום של 105 ש"ח. היא פנתה אליו בענין ההפרש ונתגלע ביניהם ויכוח, במהלכו הציעה לנאשם לבדוק את הקופה ואת פעולותיה , אלא שהנאשם סרב, התעצבן ואף נופף בידיו.

הקובלת יספרה כי במהלך הזמן בו שהתה במקום והתווכחה עם הנאשם הגיעו למקום מספר אנשים וסוף דבר הנאשם נטל שקית שהיתה במקום ובה מטבעות כסף והשליך אותה לעברה. השקית פגעה במצחה ונפלה על הדלפק.

בשל כך פנתה אל המשטרה והגישה תלונה ולאחר שהמשטרה סגרה את תיק החקירה, סברה כי אין זה ראוי ועל כן הגישה את קובלנתה.

בחקירה הנגדית אישרה הקובלת כי תלונתה כפי שהוגשה במשטרה מופיעה בטופס דיווח (ק/3) בו נרשם  בכתב ידה: "בתאריך 18/8/08 רצינו אני וחמתי לשלם על טלפון סלולרי בדוחן של טוטו. מוכר קבל ממנו 110 ש"ח ואחרי שהתכשר למרכז קבלת תשלומים אמר שאין כשר והחזיר 105 ש"ח. אמרנו שהעודף לא נחונה שהוא צריך לעשות חשבון בקופה על מה הוא זרק עלינו דוחן?" (השגיאות במקור - ע.ר.)

הקובלת לא הצליחה להבהיר בבית המשפט מדוע לא רשמה בטופס זה כי הנאשם השליך עליה שקית כסף.

לדבריה של הקובלת משהשליך הנאשם את שקית הכסף נכחו במקום היא , חמותה וילדה. אנשים זרים הסתובבו בקניון אך לא בסמוך אליהם.

הקובלת הכחישה את טענת הנאשם כי היתה זו היא אשר השתוללה במקום. היא עמדה על כך כי משביקשה את העודף שלה היה זה הנאשם אשר השתולל ואילו היא עמדה על דעתה שוב ושוב כי עליו להחזיר לה את כספה ולבדוק את הקופה על מנת לראות את נכונות טענתה. היא ציינה כי במהלך הדין ודברים שלה עם הנאשם ניגשו למקום מספר אנשים ובהם מישהו אשר העביר לנאשם כסף בשקיות, והיא מצידה סרבה לעזוב את המקום והמתינה עד כי יתפנה.

באשר לאירוע של השלכת השקית, ציינה המתלוננת כי עיניו של הנאשם היו מלאות בשנאה והפעולה היתה בבירור השלכת השקית לעברה, הגם שהיא לא הבחינה מהיכן נטל שקית זו.

הוגש מסמך המאשר כי ביום 18/8/08 פנתה הקובלת אל המשטרה והגישה תלונה (ק/1)

הוגש מסמך רפואי מבית החולים בילינסון (ק/2) לפיו פנתה הקובלת ביום 18/8/08 בשעה 22.54 לחדר המיון והתלוננה כי כתשע שעות קודם לכן קיבלה מכה במצח וכי היא סובלת מכאבים, סחרחורת ובחילות.

נמצא סימן חבלה קל בצד ימין של המצח עם רגישות מינימלית במישוש. הקובלת קיבלה טיפול סימפטומטי והומלצו שלושה ימי מנוחה.

ויקטור פניושקין, בעלה של הקובלת, סיפר כי היום האירוע הוזעק לקניון על ידי אשתו ומצא אותה כאשר היא בוכה ונסערת וסיפרה לו על שהתרחש. כן הצביעה בפניו על סימון אדום במצחה. אמו אשר היתה עימה, אף היא תארה תיאור דומה ועל כן הזעיק את המשטרה.  מאחר שלאחר שהגיעו הביתה, התלוננה אשתו כל העת על כאבים וסחרחורת פנו לבית החולים.

הוגשה הודעת הנאשם אשר נגבתה במשטרה ביום 8/12/08 (ק/4) ובה מסר הנאשם כי הקובלת והאם ביקשו לטעון את הטלפון בסכום של 105 ש"ח. הן מסרו לו סכום של 110 ש"ח והוא החזיר להן עודף של 5 ש"ח.  הוא ניסה לטעון את המכשיר אלא שהדבר לא עלה בידו ועל כן החזיר להן 105 ש"ח, אלא שהקובלת החלה לצעוק כי הוא גנב וכי עליו להחזיר לה 110 ש"ח. למרות הסברו כי החזיר לה כסף עוד קודם לכן, היא מאנה לקבל את ההסבר, קיללה והשתוללה והודיעה כי לא תעזוב את המקום עד כי יחזיר  לה  את הכסף שגנב ממנה.

בעוד הם מדברים הגיע למקום אדם הפורט לו כסף בכל יום והביא עימו שקית ובה מה 100 ש"ח. הנאשם הוציא שטרות על מנת ליתן לו תמורת המטבעות ומשעמד לקחת את השקית ובה המטבעות קפצה הקובלת מולו והעיפה את מתקן העטים שהיה על הדלפק והוא באופן אינסטינקטיבי הרים את ידו ובה השקית על מנת להגן על עצמו. כיוון שהשקית היתה חלשה, הרי שחלק מן הניילון נקרע והשקית עפה לכיוונה של הקובלת, אלא שהיא סברה כי הוא מתכוון לפגוע בה, הגם שלא היה מדובר במעשה מכוון.

בבית המשפט חזר הנאשם על גרסתו אלא שציין כי קיבל את הכסף מאת הגברת המבוגרת ואף החזיר את העודף לגברת המבוגרת והקובלת לא ראתה פעולה זו כיוון שהית העסוקה בטלפון שלה.